כוחן של רשימות וטיול בוקר

רשימות,
רשימות מכניסות הרבה מאוד סדר, הן עוזרות לי להפריד בין עיקר לתפל, למיין,לקטלג, לנתח ולחקור
הן כלי מרכזי כשאני מטפלת באנשים וכשאני רוצה לתכנן.
העיקרון שעומד מאחוריהן הוא פשוט:
לייצור Data מאגר נתונים שממנו בשעת הצורך דולים אינפורמציה רלוונטית
המאגר פתוח להצעות נוספות
וכך אנחנו מתחילים את החופש הגדול עם רשימה של רעיונות :
ספרייה עירונית
תחנת כיבוי אש ומשטרה
בריכה
ים
פארק מים ליד חדר
פיקניק
סרט בקולנוע
ביקור במוזיאון
ביקור במפעל ייצור או מרכז מבקרים
גן חיות
נסיעה ברכבת לנתב"ג, חיפה,הרצליה לשדה תעופה למטוסים קלים
גן ב בת"א
מוזיאון נחום גוטמן או ביאליק
הרכבה של פאזל 100 חלקים או יותר
הדבקות
עפיפונים
בועות סבון
אוהל בחצר
מדורה
טיול לאור ירח
מצפה הכוכבים
טבלת ייאוש לחופש
מבצע ניקיונות בבית
יום תמונות
הכנת קרטיבים
שיעורי קלרינט
גבס
יבוש פרחים באלבום
הנבטה של קטניות
עב' בגינה
בישול משותף

כל פעילות אפשר לפרוט לתתי פעילויות.
ומה שנותר לי בעצם זה לשבץ ליומיום את הפעילויות, לנסות לשלב בין פעילות אקטיבית לכזו שהיא דורשת יותר ריכוז וקשב
והכי חשוב לקבל שלפעמים המציאות עצמה (תינוקת שעדיין יונקת וצריכה את השקט/אימא פנויה) דורשת להניח בצד את התוכניות היפות ולשתף פעולה עם מה שלא מתקבל בהבנה על הדעת (כמו למשל:צפיה חוזרת בתוכניות שנצפו כבר - כי אין לנו טלויזיה)
או לזרום עם פעילות שלא חשבתי עליה ושהגיעה מהילדים עצמם או רעיון שעלה לי באוטו רגע.....
בקיצור...
הרשימות אינם בדיוק במגירה כבודן במקומן מונח ועדיין אנחנו בוחרים שלא להיצמד באדיקות.
לבינתיים אין ספק שטיולי הבוקר המוקדמים מאוד... מסייעים לשפיות היומית ומהנים לכולנו.

שלל פעילויות

גם אני כמוך, חשבתי שאני לא אוהבת מסגרות.

אבל כשהילדים הגיעו, והמסגרת היתה הכרחית, פתאום גיליתי כמה חופש יש בתוך המסגרת.

אז עכשיו כשיש את המסגרת, אפשר להתחיל לחשוב איך למלא את החורים.

את הרשימה אני מכינה רק למקרה ש...

זו מעין הפתעה שאני שומרת במגירות, אם נראה שצריך הפעלה.

בדרך-כלל אני מחפשת משהו שיעניין גם אותי, אם אני לא בעניין - זה לא יהיה מוצלח.

בשביל שאני אהיה בעניין, אני צריכה להרגיש שאני לומדת ומתפתחת דרך הפעילות.

אני לא יכולה לעשות פעילות רק בשביל להעסיק אותם. זה לא אני. זה לא יוצא טוב.

אצלי בבית אני צריכה להתגבר על הבדל גילאים ומין.

שמונה וחמש. בת ובן.

היא ממש בת והוא ממש בן.

הוא צריך יותר כיוון לתעסוקה ממנה.

אז מצאתי משהו שיש בו יצירה (בשבילה) ויש בו אקשן - בשבילו.

זו פעילות שיכולה להספיק לכמה ימים, והם יכולים גם לקחת אותם לכיוונים שלהם.

לבנים שלך זה גם יכול להתאים - כי הם אוהבים הרפתקאות.

http://www.kesemshops.com/120510/מסיבת-פיראטים

בתוך הפעילות אני יכולה לשלב גם את כשרון הסיפורים שאני מנסה לפתח.

אבל בינתיים שאני מחפשת כיוונים, אני מגלה שהוא אוהב לעשות ניסויים.

לערבב חומרים ואז להקפיא.

אז אני מוציאה כל מיני תבלינים ודברים קטנים שאני כבר לא צריכה, כל פעם קצת -

הוא מרגיש טוב עם עצמו, כל פעם שהוא עושה משהו "חשוב ורציני".

בתוך כל הפעילויות האלו אני מתבוננת, בשביל להבין מה בדיוק הוא צריך.

מחר אני מקווה להרשם לתוכנית הלימודים של לימוד מהבית - ומשם לקבל עוד רעיונות בשבילו.

יש! חזרנו להיות ביחד (ועכשיו, הצילו!!!!!! איך עושים את זה?)

החופש הגדול הגיע , מה שנראה לי עד לפני תחילתה של השנה כאירוע שאין לו נגיעה אלי
פתאום הפך להיות מאוד משמעותי .
שלושה ילדים שני בנים ובת בגילאי 7 וחצי ארבע ו7 חודשים
מוצאים את עצמם מבלים ביחד כמעט כל הזמן...
עד שהבכור נכנס למסגרת אנתרופוסופית בתחילת השנה..
"אימא מה אני אעשה עכשיו??... כולם בקייטנות "
"מה היית רוצה לעשות? אני משיבה..."
"אני לא יודע...."
והסחרחרת מתחילה . הרי קודם היינו אלופי השיעמום מתוכו יצרנו , בנינו ,המצאנו,למדנו,ציירנו,אפינו,עבדנו בגינה.....
ועכשיו? מה?
לאן השקט נעלם?
"צריך לבנות תוכנית, אוקיי לא תוכנית ממש רק קווי מתאר נתאים אותה למה שבאמת מתאים אבל שתהיה תוכנית במגירה למקרה ש.."
טוב , אז איך יוצרים שגרה?
שלב ראשון בודקים מה אנחנו בדרך כלל עושים כל יום.:
1. קמים בבוקר (כמובן מודים לבורא עולם על כך שקמנו בכלל, כל אחד בדרכו הוא...)
2. מצחצחים שיניים אחרי שמחפשים כמעט בכל הבית את מברשת השיניים מאתמול (שווה לבדוק אם אפשר פשוט להחזיר את מברשת השיניים למקום כל ערב כדי לחסוך זמן בפעם הבאה.)
3.מתלבשים
4.יוצאים לחצר
5.מכינים ארוחת בוקר
6. זמן חופשי
7.ארוחת צהריים
8. סרט בצהריים/זמן מחשב (בזמן שאימא מכינה את הארוחה)
9.חברים/משחק טיול אופניים......
10. ארוחת ערב
"למיטה....!!!" זמן השכבה
בזמנים הפנויים המוגדרים כזמן חופשי נכנסות פעילויות שונות כמו טיול , קריאת ספרים, משחקי קופסא, סריגה,ציור......והרבה הרבה זמן "במחנה"

"אז אימא מה נעשה עכשיו?....."
שאלה טובה!
"מה היית רוצה לעשות?....."
"לא יודע"
אז בוא נראה...

שגרה?

אף פעם לא הייתי חסידה של שגרות
הן תמיד שיעממו אותי
דמיינתי אותן כעושי דברו של המפלץ הנורא מכל ,השיעמום
האשמתי אותן בקביעת ניוון ומקובעות
הן תמיד אילצו אותי לחשוב מחוץ לקופסא
יום ועוד יום והדברים חוזרים על עצמם,
רציתי להמציא והמצאתי,
רציתי לחדש ולהפיח חיים במה שנראה לי מוכר
ואז התחלתי להתבונן על הטבע ולראות כי ישנו ריתמוס בסיסי,
שמתנהל לו יום אחר יום אך אף פעם לא באותו האופן.
השמש זורחת כל בוקר ושוקעת עם סיומו של יום ,אך אף פעם לא ראיתי אותה זריחה או שקיעה.
ישנן פעולות קבועות יומיומיות שמתקיימות להן בין אם במודע או לא.
קימה,צחצוח שיניים, אכילה, פניות לצרכים, מנוחה....ובנינהם נערכות פעולות נוספות בהתאם לרצון ולצורך האישי והסביבתי.
הילדים הגיעו ואט ואט נוצרה לה מסגרת מפוארת ורחבה.
קיבלתי בהבנה את הידיעה כי עלי יהיה לחזור על פעולות מסוימות (להניק, לחתל,לכבס,לבלות זמן איכות,לחנך....)שהפכו שגורות ביומיום שלי ,
הבחנתי כי אותן פעולות מהוות בסיס מוצק, אבני יסוד להלך הרוח שסביבי.
אף פעם אני לא באמת עושה את אותו הדבר, תמיד תהיה הכותרת אבל הבחירה כיצד לבצע את המטלה נתונה בידי וכאן לצד הביטחון בקבוע מצאתי את החופש.
אף פעם לא הייתי חסידה של שגרות אך תמיד הייתי מודעת לרצון ולצורך שלי לגדול ולהתפתח לצד המוכר והידוע , להעז לקפוץ אל הלא נודע ולהשתרע על יבשות לא מוכרות.
גיליתי שעבור ילדיי הזרימה האינסופית מעייפת ולצידה המסגרת התוחמת את היום יוצרת ביטחון ומקום להישען עליו בשקט.
כמשפחה יש לנו מס' קווי יסוד שמתוכם אני בונה את מה שנקרא השגרה היומית שלנו,לכל אחד מבני המשפחה הצרכים שלו ועל השגרה לכבד את המרחב האישי של כל אחד ואחד, בתוך הקבוע ישנו הרבה חופש לעשייה ולבטלה
יאמר לזכותו של הריתמוס שהוא מחייב בחינה מתמדת של מה נכון ומתאים לכרגע .

שגרה של הילדים

נתחיל מהידוע:

נתחיל מהמסגרת היומית.
קמים בערך בשש וחצי-שבע.
הבן יכול לקום יותר מאוחר אם סוגרים לו את הדלת.
הולכים לישון - בקיץ בשמונה וחצי ובחורף בשבע וחצי.
מאוד חשוב עם שניהם להקפיד על שעות השינה זה משפיע על ההתנהגות והבריאות שלהם.

בבוקר:
הבן אוהב לקום ולשתות מים עם מולסה. בשעה שמונה מוכן לארוחת בוקר קלה (גרנולה, מעדן, צנים עם חמאה, פירות יבשים)
הבת - זה משתנה, לפעמים קמה מאוד רעבה ולפעמים לא רוצה לאכול כלום עד תשע. לא תמיד רוצה לשתות, כששותה אוהבת לשתות קפה דגנים.

ואז בית ספר וגן.
הבת צריכה מדי פעם יום חופש. היא אומרת בדיוק מתי.
הבן - צריך מדי פעם ללכת מאוחר לגן. הוא אומר שהוא צריך את כל היום, אבל אם עושים איתו פעילות אז מספיק לו עד תשע וחצי). איזו פעילות? לגו או משהו בסגנון, משחקי דימיון עם החיות/בובות.

בימי החופש אני צריכה לבנות תוכנית מראש, גם לשישי שבת. (גם אם התוכנית להשאר בבית)
כאשר הם יודעים מה עושים, או מרגישים שיש משהו מתוכנן, אפילו אם זה רק שעה מתוך כל היום, הם הרבה יותר נינוחים בעיסוקים שלהם.
לי הכי עוזר להדפיס יומן חודשי ריק (על דף אחד) של תוכנת הדואר ואז להתחיל למלא אותו בפעילויות.
לסופי שבוע אני כותבת ביומן של הפלאפון.
אני מוודאת כל הזמן שאין יותר מדי עומס.
לארוחות - כל פעם שאני מרגישה שהטעמים שלהם השתנו (הסימן שלי, כשאני שומעת שהם יותר מדי פעמים מתלוננים על האוכל) - אז אני מכינה תפריט שבועי. כל יום מה אוכלים: בוקר, צהריים וערב. התפריט נמצא על המקרר, בדרך-כלל אנחנו לא מדייקים בימים, אבל הראש פחות עסוק במה צריך לבשל היום, וגם כך אני דואגת שרוב המצרכים יהיו בבית.
בצהריים:

ארוחת הצהריים - זו משימה לא פשוטה.
בקיץ - עשיתי מנוי לבריכה. אחרי ארוחת צהריים והתארגנות אנחנו הולכים לבריכה, במקום לריב על הטלויזיה.
בשאר הימים - לא מצאתי פיתרון, משתדלת לא לריב על זה הרבה.
אני מבינה ומרגישה שהם צריכים זמן מנוחה והתנתקות - אבל לא מצאתי תחליף אחר שבו הם מרגישים נוח.

אחר הצהריים - גם צריך לבנות תוכנית.
פעם בשבוע הולכים לסבתא רבא. (ביום שאני עובדת)
פעם בשבוע לסבתא מצד אבא. (ביום שאני עובדת)
פעמיים בשבוע חברים. (הולכים או באים)
פעם בשבוע בבית.
בקיץ יש יותר חברים מאשר בחורף.


בערב:

ארוחת ערב - הכי טוב להם בסביבות שש. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לשעה שבע או שבע וחצי.
מקלחות.
סיפור (אי אפשר לוותר אף פעם - אז חייבים לקחת את זה בחשבון).
לישון.


הדף הזה עוד יעודכן.

השגרה שלי (ריתמוס)

כל בית צריך שגרה?

לא יודעת. אני יודעת שאני צריכה שגרה.

אני יודעת שכשיש שגרה יומית, שבועית הרבה יותר קל לי להסתגל לשינויים ולהפתעות.

כשניסיתי לבנות שגרה היה לי קשה - לא הצלחתי להכניס לביתי שגרה של משפחות אחרות וגם לא מהספרים.

כל הזמן צריך להתבונן ולעדכן לפי הגיל, לפי העונה ולפי המצברוח.

ואני חייבת לתעד הכל, זה גם עוזר לי להבין את השינויים הנדרשים.

אני מתחילה מעצמי. סביב זה אני אבנה את של המשפחה.

מה השגרה שעושה לי טוב?

שגרה יומית:

אני אוהבת לקום מוקדם לפני כולם - ואז היום נראה אחרת.

אני אוהבת ללכת לישון מוקדם - בערך בשעה תשע (היום זה כבר לא יקרה) - כי אז הלילה והיום שאחרי נראים אחרת.

הארוחות שלי:

מוקדם - מים עם מולסה, ואחרי שעה פרי.

בוקר - כשאני לבד בערך באחת עשרה, כשאני עם הילדים בערך בתשע.

צהריים - שתים עשרה בצהריים מקסימום אחת. הכי טוב לי לאכול סלט, צנים וגבינה. (בסוף אני אוכלת מה שאני מכינה לילדים).

ערב - בערך בשעה חמש. הכי טוב לי משהו קל. בזמן האחרון אני עושה לי קוואקר במים חמים עם כל מיני בפנים.

אני אוהבת לתכנן את היום שלי ערב לפני (כדי להספיק לעשות עוד קצת במקום מחר), ובבוקר מוקדם כשאני קמה.

שגרה שבועית:

לעבוד מחוץ לבית לפחות פעם בשבוע.

לעשות משהו בשביל עצמי לפחות פעם בשבוע (לקנות משהו, ללכת לחוג)

ערב שבת (כשהייתי מקפידה זה עשה לי טוב, קשה לי להתמיד בזה, זה דורש גיוס המשפחה).

ללמוד משהו חדש במטבח.

פעם בשבועיים לצאת עם בעלי. עדיף למסעדה שלנו, אבל לא חייב.

שגרה חודשית:

הביוץ והוסת. הכל נע על פי זה.

בזמן הוסת - אני צריכה שקט מהכל. (יום לפני ועוד יומיים).

בזמן הביוץ - עוד לא עליתי על זה, אולי יצירה?

שגרה שנתית:

בחורף - לא לעשות שינויים. להתכנס בבית.

באביב - לצאת החוצה ולשאוף את העולם פנימה.

בקיץ - את כל מה ששאפתי פנימה, להוציא בעשייה.

בסתיו - להתחיל לתכנן את השנה הבאה.

ימי ההולדת של המשפחה זה חלק מהשגרה:

חנוכה - שלי.

פסח - של בעלי.

שבועות - של בתי.

סוף הקיץ - של בני.

ועכשיו מתוך זה אני מתחילה לבנות שגרה משפחתית.

תורך, חברה יקרה, תתחילי מהשגרה שלך.