גם אני כמוך, חשבתי שאני לא אוהבת מסגרות.
אבל כשהילדים הגיעו, והמסגרת היתה הכרחית, פתאום גיליתי כמה חופש יש בתוך המסגרת.
את הרשימה אני מכינה רק למקרה ש...
זו מעין הפתעה שאני שומרת במגירות, אם נראה שצריך הפעלה.
בדרך-כלל אני מחפשת משהו שיעניין גם אותי, אם אני לא בעניין - זה לא יהיה מוצלח.
בשביל שאני אהיה בעניין, אני צריכה להרגיש שאני לומדת ומתפתחת דרך הפעילות.
אני לא יכולה לעשות פעילות רק בשביל להעסיק אותם. זה לא אני. זה לא יוצא טוב.
אצלי בבית אני צריכה להתגבר על הבדל גילאים ומין.
שמונה וחמש. בת ובן.
היא ממש בת והוא ממש בן.
הוא צריך יותר כיוון לתעסוקה ממנה.
אז מצאתי משהו שיש בו יצירה (בשבילה) ויש בו אקשן - בשבילו.
זו פעילות שיכולה להספיק לכמה ימים, והם יכולים גם לקחת אותם לכיוונים שלהם.
לבנים שלך זה גם יכול להתאים - כי הם אוהבים הרפתקאות.
בתוך הפעילות אני יכולה לשלב גם את כשרון הסיפורים שאני מנסה לפתח.
אבל בינתיים שאני מחפשת כיוונים, אני מגלה שהוא אוהב לעשות ניסויים.
לערבב חומרים ואז להקפיא.
אז אני מוציאה כל מיני תבלינים ודברים קטנים שאני כבר לא צריכה, כל פעם קצת -
הוא מרגיש טוב עם עצמו, כל פעם שהוא עושה משהו "חשוב ורציני".
בתוך כל הפעילויות האלו אני מתבוננת, בשביל להבין מה בדיוק הוא צריך.
מחר אני מקווה להרשם לתוכנית הלימודים של לימוד מהבית - ומשם לקבל עוד רעיונות בשבילו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה