החופש הגדול הגיע , מה שנראה לי עד לפני תחילתה של השנה כאירוע שאין לו נגיעה אלי
פתאום הפך להיות מאוד משמעותי .
שלושה ילדים שני בנים ובת בגילאי 7 וחצי ארבע ו7 חודשים
מוצאים את עצמם מבלים ביחד כמעט כל הזמן...
עד שהבכור נכנס למסגרת אנתרופוסופית בתחילת השנה..
"אימא מה אני אעשה עכשיו??... כולם בקייטנות "
"מה היית רוצה לעשות? אני משיבה..."
"אני לא יודע...."
והסחרחרת מתחילה . הרי קודם היינו אלופי השיעמום מתוכו יצרנו , בנינו ,המצאנו,למדנו,ציירנו,אפינו,עבדנו בגינה.....
ועכשיו? מה?
לאן השקט נעלם?
"צריך לבנות תוכנית, אוקיי לא תוכנית ממש רק קווי מתאר נתאים אותה למה שבאמת מתאים אבל שתהיה תוכנית במגירה למקרה ש.."
טוב , אז איך יוצרים שגרה?
שלב ראשון בודקים מה אנחנו בדרך כלל עושים כל יום.:
1. קמים בבוקר (כמובן מודים לבורא עולם על כך שקמנו בכלל, כל אחד בדרכו הוא...)
2. מצחצחים שיניים אחרי שמחפשים כמעט בכל הבית את מברשת השיניים מאתמול (שווה לבדוק אם אפשר פשוט להחזיר את מברשת השיניים למקום כל ערב כדי לחסוך זמן בפעם הבאה.)
3.מתלבשים
4.יוצאים לחצר
5.מכינים ארוחת בוקר
6. זמן חופשי
7.ארוחת צהריים
8. סרט בצהריים/זמן מחשב (בזמן שאימא מכינה את הארוחה)
9.חברים/משחק טיול אופניים......
10. ארוחת ערב
"למיטה....!!!" זמן השכבה
בזמנים הפנויים המוגדרים כזמן חופשי נכנסות פעילויות שונות כמו טיול , קריאת ספרים, משחקי קופסא, סריגה,ציור......והרבה הרבה זמן "במחנה"
"אז אימא מה נעשה עכשיו?....."
שאלה טובה!
"מה היית רוצה לעשות?....."
"לא יודע"
אז בוא נראה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה